סקירה כללית: דיכאון בילדים ובני נוער

דיכאון נתפס לעיתים כבעיה של מבוגרים בלבד, אך ילדים – ובמיוחד מתבגרים – עלולים לסבול מדיכאון גם כן. דיכאון עלול לפגוע בהישגים בלימודים, בקשרים חברתיים ובתפקוד היומיומי, ולהותיר השפעות ארוכות טווח – במיוחד כאשר אינו מאובחן ומטופל בזמן. אצל ילדים ומתבגרים, דיכאון מלווה לעיתים בבעיות התנהגות, שימוש בחומרים, והפרעות נפשיות נוספות. בנוסף, דיכאון בגילאים צעירים עלול להתבטא שונה מאשר אצל מבוגרים, ולכן קשה להורים לזהות אותו.

🧠 דיכאון – מצב בר טיפול

באמצעות פסיכותרפיה, תרופות וגישות נוספות – ניתן להקל על הסימפטומים ולעזור לילדים ונערים להצליח בלימודים, לשפר קשרים חברתיים ולחזק ביטחון עצמי.

גורמים לדיכאון

הגורמים המדויקים לדיכאון אינם ידועים. מחקרים מראים שמעורבים גם גורמים גנטיים וגם סביבתיים. דפוסי חשיבה שליליים, הסתגרות חברתית ומיעוט בפעילויות מהנות מגבירים סיכון. גם שינויים בכימיה של המוח (כמו סרוטונין ודופמין) משפיעים. תרופות ופסיכותרפיה פועלות לעיתים לתיקון שינויים כימיים אלה.

גורמי סיכון

הסיכון לדיכאון עולה במצבים הבאים:

היסטוריה משפחתית של דיכאון
קונפליקטים משפחתיים או טיפול הורי לקוי
טראומות ילדות (אובדן, הזנחה, התעללות)
קשיים חברתיים או לימודיים
תחושת דחייה או זהות מגדרית לא תואמת (LGBTQ+)
נטייה לחשיבה שלילית או קושי בהתמודדות עם לחץ
הפרעות קודמות כמו חרדה, ADHD או ODD
בעיות רפואיות כרוניות או כאב כרוני
פגיעת ראש או משקל לידה נמוך

תסמינים של דיכאון בילדים ובני נוער

קריטריונים לאבחנה

כדי לאבחן דיכאון מג'ורי – נדרשים לפחות חמישה מהתסמינים הבאים במשך רוב שעות היום, כמעט כל יום, למשך שבועיים לפחות. לפחות אחד מהם חייב להיות מצב רוח ירוד או אובדן עניין.

ביטויי דיכאון

מצב רוח ירוד או רגזני, תחושת ייאוש או חוסר ערך
התנהגות כעוסה או ויכוחים תכופים
הסתגרות חברתית
אובדן עניין בפעילויות שבעבר הסבו הנאה
הפרעות שינה (שינה מרובה, מועטה או הפוכה)
שינוי תיאבון או משקל (כולל אי-עלייה מספקת בילדים)
האטה או חוסר מנוחה בתנועה או בדיבור
עייפות וחוסר אנרגיה
קושי בריכוז ובקבלת החלטות
רגשות אשמה קשים או ביקורת עצמית מוגזמת
מחשבות אובדניות או עיסוק חוזר במוות

מחשבות אובדניות

דיכאון קשה עלול להוביל לרעיונות או ניסיונות אובדניים. כל אזכור של רצון למות או לפגוע בעצמי דורש תגובה מיידית:

יצירת קשר עם רופא או מטפל
פנייה לחדר מיון
יצירת קשר עם ער"ן – חייגו 1201
קריאה למד״א – חייגו 101

תחלואה נלווית (קומורבידיות)

בכ־70% מהמקרים, ישנה גם הפרעה נפשית נוספת:

חרדה
ADHD
ODD
התמכרות

המצב המורכב יותר מקשה על הטיפול ודורש התאמה אישית.

השפעת הדיכאון על תפקוד יומיומי

דיכאון משפיע על הצלחה בלימודים, קשרים בין־אישיים ותחושת זהות. הוא מעלה גם סיכון להתנהגויות מסוכנות (כמו שימוש בסמים או מיניות לא בטוחה). ככל שהדיכאון משפיע יותר – כך הוא נוטה להחמיר וליצור מעגל של קושי מצטבר.

אבחון דיכאון

האבחון כולל שיחה עם הילד וההורה ולעיתים גם בדיקות עזר. חשוב שהמטפל יוכל לשוחח עם הילד בנפרד. לעיתים יש קושי בקבלת האבחנה, אך מדובר במצב רפואי לכל דבר.

מהלך המחלה ותחלואה חוזרת

בממוצע, דיכאון בילדים נמשך 8–13 חודשים, ובני נוער – 4–9 חודשים. שיעורי ההישנות (חזרה של דיכאון) נעים בין 20% ל־70%.

תתי־סוגים של דיכאון

דיכאון חרדתי – משולב עם תסמינים של חרדה
דיכאון סביב לידה או מחזור – אצל בנות בלבד
דיכאון עונתי – בעיקר בחורף (פחות אור)

🆘 מתי לפנות לעזרה?

אם חלה ירידה במצב הרוח ובתפקוד של הילד – יש לפנות לגורם מקצועי. במקרים של מחשבות אובדניות – יש לפעול מיד.

🩺 טיפול בדיכאון

עיון נפרד עוסק באפשרויות הטיפול בילדים ובני נוער הסובלים מדיכאון.