Skip to content

Warning

האתר בהקמה - תוכן זה טרם נערך סופית.

מתי חרדה נחשבת לבעיה רפואית?

חרדה היא תחושה נפוצה – כל אחד חווה דאגה או מתח מדי פעם. גם אצל ילדים, פחדים משתנים הם חלק נורמלי מההתפתחות. עם זאת, כאשר חרדה נמשכת לאורך זמן, מפריעה לתפקוד היומיומי או גורמת לסבל משמעותי – ייתכן שמדובר בהפרעת חרדה.


🧩 סוגי הפרעות חרדה בילדים ובני נוער

ילדים ומתבגרים יכולים לחוות סוגים שונים של הפרעות חרדה, ביניהם:

  • הפרעת חרדה כללית (GAD)
  • חרדה חברתית
  • הפרעת פאניקה (התקפי בהלה)
  • פוביות (פחדים ספציפיים)
  • חרדת נטישה

למרות שכולן כוללות דאגה או פחד, מקור התחושות משתנה. לדוגמה, ילד עם חרדה חברתית עלול לחשוש מביקורת או מבוכה מול אחרים, בעוד פוביה עלולה להתמקד בפחד קיצוני מגורם מסוים כמו חיה, זריקה או מעליות.


🔍 סימנים שיכולים להעיד על הפרעת חרדה

  • חוסר מנוחה, עצבנות או רגישות יתר
  • הימנעות מבית ספר או ממפגשים חברתיים
  • תלונות גופניות: כאבי בטן, כאבי ראש, סחרחורת, בחילות, קשיי נשימה
  • בעיות שינה
  • קושי להתרכז בלימודים
  • ירידה בתיאבון
  • מחשבות על פגיעה עצמית או סימנים של דיכאון

חלק מהילדים חווים יותר מהפרעת חרדה אחת, ולעיתים נוספת גם הפרעת מצב רוח.


🧠 איך מאבחנים?

האבחון נעשה לרוב על ידי רופא/ה או איש מקצוע בטיפול רגשי. השאלות כוללות:

  • מהם הסימפטומים וכמה זמן הם קיימים?
  • באיזו תדירות מופיעים?
  • עד כמה הם משפיעים על חיי היומיום?

במידת הצורך תתבצענה בדיקות רפואיות נוספות לשם שלילת בעיות גופניות.


🛠️ איך מטפלים בהפרעות חרדה?

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT)

הילד לומד להבין את הקשר בין מחשבות, רגשות והתנהגויות, וכיצד לשנות דפוסים שמעוררים חרדה. בגיל הרך, ההורה משתתף לעיתים בטיפול.

טיפול תרופתי

תרופות נוגדות דיכאון (SSRIs) עשויות לעזור גם בחרדה. הרופא יתאים את התרופה לפי גיל, משקל, ותסמינים.

במקרים רבים משולבים גם טיפול רגשי וגם תרופתי.


🤝 איך אתם ההורים יכולים לעזור?

  • עודדו פעילות גופנית
  • צמצמו קפאין (כולל שתייה ממותקת)
  • תרגלו נשימות והרפיה
  • שמרו על תזונה מאוזנת
  • צרו מרחב בטוח לשיח פתוח

☎️ מתי לפנות לרופא?

  • כשהסימפטומים מחמירים
  • כשיש תופעות לוואי מהתרופה
  • כשיש חשש לשימוש בחומרים ממכרים
  • כשיש מחשבות אובדניות או פגיעה עצמית

🚨 במצבי חירום – פנו מיד לעזרה!

  • התקשרו ל־1201 – קו סיוע רגשי של עמותת ער"ן
  • פנו לחדר מיון פסיכיאטרי הקרוב
  • חייגו 101 (מד״א) או 100 (משטרה)

המידע בעמוד זה הינו כללי ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי אישי. בכל מקרה של ספק – יש לפנות לרופא.